אלברטו מורביה


אלברטו מורביה (1990-1907), מסופריה הבולטים והחשובים של איטליה במאה ה-20, נולד ברומא לאב יהודי ואם קתולית. בגיל תשע לקה מורביה בשחפת של העצמות, שמנעה ממנו להמשיך בלימודים הפורמליים. הוא רותק למיטתו ואושפז במשך שנתיים בסנטוריום. בתקופת זו למד צרפתית, גרמנית ואנגלית, וקרא את גדולי הסופרים האירופים בכלל והאיטלקים בפרט. הרומן הראשון שלו, "האדישים", יצא לאור ב-1929 והוא מתאר בו באופן ריאליסטי את השחיתות המוסרית של מעמד הביניים באיטליה. מורביה המשיך ופרסם ספרים שקנו לעצמם מעמד בעולם הספרותי, כמו "אגוסטינו" (1944), "האישה מרומא" (1947), "אי-ציות" (1948), "הקונפורמיסט" (1951), "לה צ'וצ'ריה" (1957), "השיעמום" (1960). כמו כן פרסם חמישה קובצי סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיה ומאמרים שונים. יצירתו של מורביה נודעת בהצגה משכנעת של ניכור חברתי ומיניות נטולת אהבה. המבקרים שיבחו את סגנונו הישיר והלא מצועצע, את העומק הפסיכולוגי של כתיבתו, את כישרונו כמספר ואת יכולתו ליצור דמויות אותנטיות ודיאלוגים ריאליסטיים. מורביה היה נשוי תקופה קצרה לסופרת האיטלקיה-יהודייה אלזה מורנטה. הוא מת ברומא בספטמבר 1990.