אנה זגרס


אנה זגרס (1983-1900) נולדה בשם נטי ריילניג למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני-גבוה במיינץ, גרמניה. בשנת 1924 קיבלה תואר דוקטור בתולדות האמנות מאוניברסיטת היידלברג, ובאותה שנה התפרסם סיפורה הראשון. ב-1925 נישאה למהגר הונגרי קומוניסט והחלה לכתוב ברצינות. ב-1928 קיבלה את פרס קלייסט על הרומן הראשון שלה מרד הדייגים של סנטה ברברה. זגרס הצטרפה למפלגה הקומוניסטית והתיישבה בצרפת ב-1933, אך נאלצה לעזוב ב-1940 בעקבות הכיבוש הנאצי. בעזרתו של העיתונאי האמריקאי וריאן פריי, הפליגו זגרס, בעלה ושני ילדיהם ממרסיי למקסיקו באונייה שכללה נוסעים כמו אנדרה ברטון וקלוד לוי-שטראוס. במקסיקו הקימה את "מועדון היינריך היינה" האנטי-פשיסטי וייסדה את כתב העת האקדמי "גרמניה החופשית". אז גם כתבה את הרומן החשוב, הצלב השביעי (1942) – אחד התיאורים היחידים באותה עת של מחנה הריכוז הנאצי – שזיכה אותה בפרס בוכנר ומאוחר יותר עובד לסרט אמריקאי..

לאחר המלחמה עברה זגרס למזרח ברלין ונעשתה שם לסמלה של הכתיבה הספרותית המזרח-גרמנית. היא היתה נשיאת התאחדות הסופרים והמשיכה כל הזמן לכתוב ולפרסם. בין יצירותיה המפורסמות של זגרס נמצא גם הנובלה טיול הנערות המתות (1943); הרומן המתים נשארים צעירים (1949); ואוסף הסיפורים הכחול הממשי (1967).

"חייה של אנה זגרס, שנמלטה מגרמניה הנאצית, משתקפים ברומן שלה טרנזיט, שפורסם עתה בעברית וגיבוריו הם פליטי מלחמה." – כתבתו של אבנר שפירא (גלריה)