ויקטור הוגו


ויקטור מארי הוגו (1885-1802), היה סופר, משורר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי, מנושאי הדגל של התנועה הרומנטית. הוא קנה לו שם עולמי בעיקר בזכות שני הרומנים הגדולים שכתב הגיבן מנוטרדאם ועלובי החיים – שניהם תורגמו לשפות רבות ועובדו למחזות ולסרטים.

הוגו גם היה מעורב בפוליטיקה, כל חייו האמין בחופש ובצדק, ובעבודתו הספרותית קשר את האמנות אל הפוליטיקה. התנגדותו הגלויה של הוגו להפיכה של נפוליאון השלישי ב-1851 הציתה נגדו מעשי איבה, והוא נאלץ לברוח מן הממשלה החדשה אל מחוץ לגבולות צרפת; הוא נותר בגלות עד לנפילתו של נפוליאון ב-1870. הוא חזר לצרפת כגיבור לאומי, ולמרות הטרגדיות המשפחתיות שפקדו אותו נשאר מחויב לשינוי פוליטי. הוגו היה לדמות נערצת ברחבי העולם, שסייעה לעצב ולשמר את פניה של הרפובליקה השלישית ואת הדמוקרטיה בצרפת. מותו, ב-22 במאי 1881, עורר אבל לאומי כבד; יותר משני מיליון בני אדם השתתפו בתהלוכת הלווייתו בפריז, בדרכה משער הניצחון עד למקום קבורתו בפנתאון.