שרווד אנדרסון


שרווד אנדרסון (1941-1876) גדל בקלייד, אוהיו, ששימשה דגם לוויינסברג, אוהיו. כמו הדמות המרכזית ביצירה גם אנדרסון עזב את חיי העיירה הקטנה לאחר מות אמו, כשהיה בן תשע-עשרה. לאחר שהשתתף במלחמת ספרד-ארה"ב, אנדרסון, שאת מרב השכלתו רכש בכוחות עצמו, היה לקופירייטר מצליח בשיקגו.ב-1912 נקרע בין מחויבויותיו לבין רצונו ליצור, ועבר משבר נפשי שברבות הימים קיבל ממדים של אגדה. לאחר שהפך לבעל בית חרושת קטן יצא לפתע אנדרסון ממשרדו ובמשך ארבעה ימים שוטט כמתוך טראנס עד שהגיע לבסוף לאחד מבתי החולים באוהיו. לאחר שבסופו של דבר הבין שעליו להקדיש את חייו לכתיבה, הוא נפרד מאשתו וממשפחתו והצטרף לקארל סנדברג ולתיאודור דרייזר, שהיו במרכזה של החבורה הספרותית של שיקגו. אנדרסון גילה כישרון רב בכתיבתו והיה למורם הרוחני של סופרים כמו וויליאם פוקנר ותומס וולף. הוא התפרסם בזכות סגנונו הדיבורי וחקירתו בנושאים כמו ג'נדר ומיניות. אנדרסון כתב רומנים רבים, ביניהם (Windy McPherson's Son (1916), Poor White (1920, ועוד, וכן קבצים של סיפורים קצרים כמו (The Triumph of the Egg (1921 וצחוק אפל שתורגם לעברית על ידי אהרון אמיר (הוצאת כתר, 1979). יצירותיו האוטוביוגרפיות גם הן בעלות חשיבות רבה (A Story Teller's Story (1924), Tar: A Midwest Childhood (1926) Sherwood Anderson's Memoires (1942. לצד אלה פרסם גם מסות ומאמרים רבים. אולם יותר מכל התפרסם בזכות יצירתו וויינסברג אוהיו (1919).