עיר הגנבים

דוד בניוף

השנה היא 1942, כאוס מוחלט שורר בלנינגרד הנצורה, וברחובות העיר סובבים הנער לב בניוב, אינטלקטואל יהודי צנום, וידודו קוליה, עריק מהצבא הסובייטי, גבר חסון בעל לשון חדה. תמונות מסויטות ופנטסטיות נחרטות בנפשו של לב הצעיר: אדם נופל משמי הלילה השחורים וחופת משי פרושה מעליו; נגינת פסנתר גאונית מהדהדת ברחובות בעיצומה של הפגזה; ובתו היפהפייה של קצין סובייטי מחליקה על אגם קפוא וממתינה בשלווה לתריסה ביצים, שבלעדיהן לא תהיה לה עוגת כלולות.

לב וקוליה מחפשים אחר תריסר הביצים. חייהם תלויים בכך. בלנינגרד אין ביצים, והשניים נאלצים לחצות את קווי האויב ולחפש את מבוקשם בקולחוזים הרחוקים. במסעם הם פוגשים גלריה של דמויות: קומונה מאולתרת של רופאים ואחיות, סוחרי בשר שאיבדו צלם אנוש, נערות שירדו לזנות, פרטיזנית נועזת ויפהפייה – כולם נואשים, קפואים ומזי רעב ומוכנים לעשות הכול כדי לשרוד.

עיר הגנבים כתוב במסורת הריאליזם וההומור של הספרות הרוסית הקלאסית ובמקצב עלילתי מודרני, סוחף ומהיר. זהו רומן מרהיב ומזעזע, שנון ונוגע ללב על אימה, על בדידות ועל אהבה.

קטעי עיתונות