ביקורות

  • דור הפרוזק – "זהו ספר על דיכאון. האם דרוש למדינה בדיכאון ספר על דיכאון? אם יש לו תרופה לדיכאון, למה לא? רגע. זה לא אותו דיכאון, תגידו, תרופה זה לא פיתרון, תאמרו אולי אתם צודקים ואולי פשוט אינכם מדוכאים מספיק" (יעקב רוטבליט, "ידיעות אחרונות"). לכתבה

  • גן העדן -  יש משהו שאינו נעים בפרסומם של כתבי יד שהכותב עצמו לא ביקש לפרסם. לעתים יש בכך תחושה של חדירה לפרטיות, ולעתים הם סתם לא טובים מספיק, ונגנזו מכל הסיבות הנכונות. אף על פי שהקריאה בגן עדן של המינגווי מתחילה בתחושה שנעשה כאן עוול לו ולזכרו, ככל שהיא מתקדמת מתגלה בה רובד חדש ומופלא" (מתוך "כלכליסט"). לכתבה

  • גן העדן – "זוהי יצירת מופת על זוגיות, יצירה, אשמה והרס. בדרך כלל אי אפשר לבטוח ביצירות שיוצאות לאחר מות המחבר שלהם. לעיתים ברור למה לא יצאו במהלך חיי היוצר. אבל במקרה הזה, טוב שמרי המינגוויי פירסמה את הספר ב-1986" (מתוך "טיים אאוט").

  • גן העדן – "הספר מדבר על המאבק שבין החיים שבחוץ לחיים שבפנים. בין התובענות של הבילוי בחברה ובין השקט השפוי שמעניקה היצירה" (תלמה אדמון). לכתבה

  • הטיגריס הלבן - מאז ומתמיד היתה הודו מקור השראה אקזוטי לספרות, לתרבות ולרוחניות. הספרות הישראלית והעולמית מרבה לבקר בהודו ונדוד בה. במהלך מסעם, מתוודעים גיבורי ז'אנרים שונים לתרבות אחרת, המתוארת בדרך כלל כבעלת הילה וקסם הנושאת בחובה קולות, מראות טעמים וריחות מזן אחר" (מתוך "מקור ראשון"). לכתבה

  • הרצח הראשון שלי – כמה מרענן לקרוא ספר מתח שבו הגאון שפותר את העלילה הוא לא גבר, אלא אישה. הבלשית מאריה קאליו מקבלת לידיה מקרה רצח של חבר מקהלת סטודנטים, פלייבוי רב כישרונות. הרצח התבצע בבית הקיץ של הוריו, שבו שהה עם חבריו למקהלה – מה שהופך אותם אוטומטית לחשודים." לכתבה

  •  הסימפסונים ופילוסופיה – "אם אתם חובבי סימפסונים,ישנו סיכוי טוב שתרצו לשים את ידיכם על הספר הזה. ואם תשימו את ידיכם על הספר הזה וגם תקראו אותו, ישנו סיכוי טוב שצפייה בסרט – שעלה לאחרונה על מסכי הקולנוע – או בפרק של המשפחה הצהובה והבלתי–מתפקדת הזו, תהפוך מעתה מכיף צרוף והנאה לא מחייבת למשימה אינטלקטואלית, אינטרטקסטואלית והרת משמעויות והשלכות תרבותיות ("מקור ראשון"). לכתבה

  • הכול על האש – "בפיתה, בבגט או בצלחת – זה לא ממש משנה, העיקר שיהיה עשוי מבשר טרי ומתובל היטב. דרור פילץ עם חמישה מתכונים מיוחדים ליום העצמאות, רק תבחרו." לכתבה

  • ברייטון רוק – הנער פינקי הוא מנהיגה העולה והפסיכוטי של כנופית פשע בברייטון רוק. אשה אחת תנסה לעצור אותו. ספרו של גראהם גרין מתחיל ביום שבו מגיע עיתונאי לברייטון רוק, ומיד יודע כי עומדים לרצוח אותו. לרוע מזלו של העיתנואי, הוא צודק" (מתוך "פנאי פלוס"). לכתבה

  • ברייטון רוק – "רצח. מלחמת כנופיות. בראש אחת מהן עומד נער פסיכופת ואלים, ויש גם את היפוכו – בחורה שפגשה את הקורבן זמן קצר לפני הירצחו, דבר שלא נותן לה מנוח. מכוח הנסיבות היא הופכת לסוג של בלשית. סיפור שהולך ונעשה מעניין יותר ויותר, ושבנוסף למתח יש בו לא מעט תובנות והברקות" (מתוך "לאשה"). לכתבה