ביקורות

  • הצל של אמי – "ספר מקסים! סיפור אנושי מרגש על אם אמיצה שחיה בחברה שמרנית ומאד לא סבלנית כלפי הריון מחוץ לנישואים. סיפור מרתק, נהניתי מכל רגע. ממליצה בחום!" (כרמית בר גיל, "כרמיתושיק") המשך…

  • "הסוף של חייה הפרטיים של גברת שארמה היה ממש מפתיע. לא ראיתי אותו מגיע… יש הרבה פנינים מפוזרות בדפי הספר. הרבה מחשבות ותובנות… בעצם, עכשיו ברור לי – אהבתי את הספר ובהחלט ממליצה עליו." (נוריתה)

    המשך…

  • כפר-סבא 2000: "המבט של פרמנטו על הגיבורים שלה אינו מתנשא, משפיל או מזלזל, אבל הוא מכיר בכך שהדרמה של האלימות הצעירה בישראלית היא בועה שנופחה, בין השאר על ידי בני הנוער עצמם. המבט שלה מבטא את הניפוח הזה בצורה גרוטסקית. היא עושה זאת תוך אזכור עדין, במינון דק־דק, של ההבדל המהותי בין פרברי ניו יורק לכפר סבא: האפשרות המתקרבת בצעדי ענק אל בני ה–16 וה–17 בישראל לקבל רובה ומדים ולבטא את כל האגרסיה הזאת בחסות החוק, בגלוי, כאקט הכרחי, פטריוטי ואפילו אולי בורגני ומשעמם." (יובל אביבי, "הארץ") המשך…

  • "הצל של אמי נגע בי בנקודות רגישות וגרם לי לחשוב. כמה הכל לא מובן מאליו. אם זה מבחינת המשפחה, החברה ומעמד האישה. סיפור מרתק ומפותל על סודות, נשים חזקות והמון אהבה. אל תפספסו אותו." (גלית אוזן, "נוריתה") המשך…

  • כפר סבא 2000 – "במציאות שבה הרבה אנשים מעדיפים לקרוא ספרות מתורגמת, או סתם להתלונן על כך שהספרות שנכתבת היום היא חסרת ערך, זה להגיד בצורה מאוד ברורה — בישראל יש סופרים צעירים וטובים מאוד שכותבים ספרים מצוינים, כמו ג'וליה פרמנטו." (יפתח אשכנזי, "הארץ") המשך…

  • "הצל של אמי הוא ספר מקסים שסוחף אותנו לתוך סיפורה הלא פשוט של נערה צעירה שרק רצתה לאהוב ושהעולם יאהב אותה חזרה." (רובינה, "סלונה) המשך…

  • "הילדה הוא ספר מתח בריטי ומאופק, קריא מאוד ומתורגם היטב." (מעין זיגדון, "את") המשך…

  • "שני לילות נטולי שינה, יומיים בהם המחשבות במהלך היום נדדו לספר זה, למתח ולדרמה שהעלילה הילדה מכילה. אחרי שני לילות זה הסתיים ואני מרגישה חסרת נשימה…יופי של ספר מתח, בדיוק כמו שאני אוהבת." (יעל צין, "נוריתה") המשך…

  • "נהניתי מאד מהספר הצל של אמי, הוא היה מרתק, מרגש ועצוב וחשף תקופה לא פשוטה בחיי נשים רבות שחיו בשנות החמישים, היסטוריה עגומה שלמזלנו בזכות הקידמה היא כבר מאחורינו." (חגית בן חור, "נוריתה") המשך…

  • "הצל של אמי מעלה הרבה נקודות למחשבה: כמה אנחנו מכירים את הקרובים אלינו הן בקרבת דם והן בקרבה משפחתית, אפקט הדלתות המסתובבות- מה היה קורה אילו, היכולת שלנו לראות את ההורים שלנו כבני אדם ועוד…הצילום בכריכה של הספר- נאמן לסיפור ומסקרן…ספר קריא וקליל לימי החגים והחגיגות הבאים עלינו לטובה." – (מירי דליצקי, "נוריתה") המשך…