ביקורות

  • ארץ איומה – "הכתיבה של גסן עובדת מצוין. באלגנטיות רבה הוא לוחץ על כל הכפתורים הנכונים, ומפעיל אצל הקורא את מנעד הרגשות המתבקש מרומן כתוב היטב – צחוק טוב וחכם, סקרנות, מתח עלילתי והתרגשות מרגעים פיוטיים, ואף צער או כובד ראש לגבי עניינים פוליטיים וחברתיים בני זמננו." (שירה חפר, "מקור ראשון") המשך…

  • ארץ איומה – "למי שיש סבלנות ואהבה לתרבות הרוסית המתפוררת ונבנית מחדש, סקרנות לעולם שאינו גלוי וחשוף לתייר המערבי, ואוהב להתגנב לעלילה ולהרגיש חלק מגיבורי הספר, זה הספר עבורו. באופן אישי, אני שמחה שלא וויתרתי והמשכתי לקרוא. בהחלט ספר מיוחד ושונה." (גלי מלובץ, "נוריתה") המשך…

  • "ארץ איומה של קית גסן הוא רומן מהנה ואינטליגנטי במידה שווה." (אריק גלסנר, "7 לילות") המשך…

  • “טולסטוי אכל קאשה. צ’כוב אכל קאשה. עם כוח הקאשה בידי, לא הייתי צריך להיות תלוי במישהו לעולם”. ארץ איומה מאת קית גסן, ספר קולח, חכם ומקסים. ויש גם מתכון!" (ניבי שמעון, "סלונה") המשך…

  • ארץ איומה – "ספר מעולה, אחד המרתקים והמרגשים שקראתי לאחרונה, התרגשתי, חייכתי, התעצבתי, ולבסוף גם דמעתי! אין לי ספק שהספר יישאר איתי עוד הרבה זמן, מומלץ מאד מאד!!" (לימור בלל, "נוריתה") המשך…

  • "יגידו מה שיגידו על פרל בק, האדמה הטובה, שיצא לאור לפני שנים ארוכות, עדיין נקרא בנשימה אחת." (תמי זר, "פייסבוק")

  • "לס הוא ספר מופלא על הפער בין אידיליה ומציאות, על התזכורת שהתבגרות היא לא רק משהו שעושים בגיל 14, 18 או 22; הוא ספר על העבר, ההווה, הציפיות, אי-התממשות, וחמור מכך – על התממשות של סך כל הפחדים שהיו לך, וכעת לאו דווקא כל כך מפחידים, אלא פשוט סתמיים." (נמרוד עופרן, "וואלה!") המשך…

  • הבוזזים – "כרגיל אצל פוקנר, זה מצליח להיות אכזרי עד אין קץ, מורכב להפליא ובדרכו שלו – נוגע ללב." (רן בן-נון, "24 שעות") המשך…

  • "הבוזזים הוא ספרו האחרון של פוקנר והוא תוספת נפלאה לקוראים כמוני, שכפי שציינתי, בקושי קראו את יצירותיו ונאחל למפעל תרגום משובח זה להימשך." (גדי איידלהייט, "ספר השבוע") המשך…

  • "הבוזזים נפתח כך: 'סבא שלי אמר: כזה מין בן–אדם היה בּוּן הוֹגֶנבֶּק'. והחל מאותו משפט נשכחים הספרים האחרים, החורשה והעיר, ורק ניחוח מריר של עלים יבשים נלווה לקריאה. הספר הססגוני עולה וחודר אל כל סדקי הזמן והמקום. התרגום רב ההשראה של שרון פרמינגר מעיד שאף היא נשבתה בכבלי היצירה. דומה שפוקנר עצמו שאב עונג מכתיבת הרומן הסוחף, המדבר בחדוות משובה וחטא." (תלמה אדמון, "מעריב") המשך…