ד. ה. לורנס

ד. ה. לורנס

דייוויד הרברט לורנס (ד. ה. לורנס) (11 בספטמבר 1885- 2 במרץ 1930) סופר ומשורר אנגלי, מחשובי הסופרים בראשית המאה העשרים. דייוויד הרברט לורנס נולד באיסטווד, נוטינגהמשיר. אביו היה כורה פחם ואמו הייתה מורה לשעבר. היחסים בין אביו האלים ואמו, שהייתה במעמד חברתי גבוה ממנו, היו סוערים והשפיעו רבות על כתיבתו לאחר מכן. ב-1898 זכה לורנס במלגת לימודים לבית ספר התיכון נוטינגהם, וב-1906 למד באוניברסיטה לתעודת הוראה. הוא לימד בבי"ס יסודי בקרוידון, והתחיל לכתוב שירים וסיפורים קצרים. שיריו הראשונים פורסמו ב-1909.

אחרי מות אמו ב-1910, הוא חלה בדלקת ריאות ובריאותו הייתה רופפת כל חייו. הרומן הראשון שלו The White Peacock פורסם ב-1911. הוא הפסיק ללמד והתרכז בכתיבה. ב-1913 פרסם את בנים ואוהבים, יצירתו הגדולה הראשונה שהייתה בחלקה אוטוביוגרפית. ב-1912 לורנס פגש את פרידה פון ריכטהופן, שהייתה נשואה לפרופסור וויקלי (מורה לשעבר של לורנס). הם התאהבו, פרידה עזבה את בעלה וילדיה, ונסעה עם לורנס לגרמניה. אחרי תקופה של נסיעות בגרמניה ובאיטליה, הם חזרו לאנגליה ב-1914 והתחתנו שם. נישואיו נתנו השראה לספר שיריו Look! We Have Come Through שפורסם ב-1917. עוד בהיותו מחוץ לאנגליה הוא התחיל רומן בשם "האחיות", אשר בסופו של דבר התפצל לשני הרומנים המפורסמים שלו הקשת בענן ו-נשים אוהבות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נרדף באנגליה על ידי השלטונות, בגלל מוצאה הגרמני של אשתו ודעותיו הפציפיסטיות. לורנס ואשתו גם נחשדו בריגול עבור הגרמנים.

לורנס עזב את אנגליה לצמיתות ב-1919 והזוג הירבה במסעות. הם ביקרו בנוסף לאיטליה וגרמניה בצרפת, ציילון, אוסטרליה, ניו זילנד, טהיטי, ארצות הברית ומקסיקו. הוא כתב ספר מסע בשם קנגורו המתרחש באוסטרליה, ואת הספר Etruscan Places. הוא גם כתב ביקורת ספרותית Studies In Classic American Literature. בספריו בטא את ההשקפה שתרבות התיעוש פוגעת ביסוד האנושי שבאדם, ועל האדם להגביר את מודעותו לגוף ולנטיותיו הטבעיות, ועליו להתמזג עם הטבע. סגנון כתיבתו ריאליסטי ועם זה לירי וחושני. בשיריו ניכרת השפעה של המשורר עזרא פאונד, שביקש לצרף את לורנס לחוג הכותבים שסביבו, אך לורנס העדיף את דרכו העצמאית. בהיותו בפירנצה כתב את הרומן האחרון שלו מאהבה של ליידי צ'טרלי , הרומן גרם לשערורייה באנגליה בגלל תיאורי יחסי המין הגלויים שבו, ובאוקטובר 1960 נערך משפט נגד פרסומו. הוא פורסם באופן מצונזר ב-1928, ופורסם באופן מלא רק אחרי 30 שנה. בריאותו הרופפת של לורנס התדרדרה, והוא מת בצרפת ממחלת השחפת.