משפחת בלוך-באואר היתה שושלת יהודית רבת עוצמה שהטביעה את חותמה על חיי הכלכלה, החברה והאמנות בווינה של שלהי המאה התשע-עשרה. בן המשפחה, הסוחר העשיר פרדיננד באואר, הזמין מאחד הציירים המפורסמים בבירה התרבותית, גוסטב קלימט, דיוקן של אשתו אדֵלֶה בלוך-באואר. המפגש בין קלימט לאדלה היפיפייה הוליד את אחד הסמלים המובהקים של אמנות התקופה, הציור המפורסם "דיוקן אדלה בלוך-באואר".
האישה בזהב מתאר את מערכת היחסים בין קלימט לאדלה בעת שדגמנה לפניו. במעוף ותנופה של רומן ואיכויות של ספר עיון הוא משרטט את וינה התוססת, תוך מפגש עם דמויות כמו פרויד, הרצל ומארק טוויין, ומגולל את סיפורה של התמונה אשר הוחרמה על ידי הנאצים והוצגה לראווה על ידם תחת השם "האישה בזהב". לאחר המלחמה התמונה הוצגה שוב תוך הסתרת מוצאה היהודי של אדלה, הפעם על ידי הממשלה האוסטרית.
שישים שנים לאחר החרמתה עמדה התמונה במרכז תביעה משפטית של יורשי משפחת בלוך-באואר נגד הממשלה האוסטרית. בית המשפט העליון של ארצות הברית נכנס אף הוא לתמונה, ולהחלטתו היתה השפעה עמוקה על עולם האמנות הבינלאומי. לפני שנים אחדות שבה ועלתה התמונה לכותרות כאשר נרכשה על ידי איש העסקים רון לאודר תמורת 135 מיליון דולר.
תרגום מאנגלית: יוני פורטוגלי
עיצוב העטיפה: עדה רוטנברג
לצפייה בטריילר לעיבוד הקולנועי של האישה בזהב (2015):